הזכות לא להבין

ראשי
הזכות לא להבין עוד תלמיד ששומר על ״הזכות לא להבין״ שוב אני :) זהו, השנה נפתחה, ונשאר לתלמידים רק ללמוד ולהצליח. מדוע אם כך אין אלו פני הדברים? לאורך השנים שמתי לבד לדבר שחוזר על עצמו אצל תלמידים מצליחים. לפני שאמשיך אגדיר מהו תלמיד מצליח בעיניי. תלמיד מצליח הוא תלמיד שממצה את כלל היכולות שלו ותחושת המסוגלות שלו היא גבוהה. הוא שלם עם הציון שלו תוך שאיפה מתמדת לשפר אותו ולהגיע לפסגות חדשות בכלל התחומים. הצלחה של תלמיד איננה נמדדת רק בציון, תלמיד מצליח הוא תלמיד שלמד, השקיע וגם אם קיבל 82, זוהי רמת הידע הנוכחית שלו (אותה הוא יכול לשפר) שמשקפת את מצב ההצלחה שלו כעת. נחזור לתלמידים שלי, ״חוק זכויות התלמיד״ נחקק לפני שנים רבות והוא מכיל את כלל זכיות התלמידים במוסדות החינוכיים, ואני שמתי לב שהתלמידים המצליחים…
Read More

שנה חדשה – בלוג חדש

ראשי
שלום, נעים מאוד, שמי נאוה מילר ובהגדרה המקצועית שלי אני מורה ללשון ולהוראה מתקנת, בפועל ואני מלווה תהליכי למידה עם תלמידים. הופכת את הלא ל-כן, את הנכשל תחילה לעובר ואז להצלחה. אני מלמדת משנת 1998, והחלטתי לקחת את כל הידע שלי בנוגע לתהליכי למידה ולשתף מהניסיון שלי. הנה תמונה שלי משנת ההוראה השנייה שלי בשנת 2000 במקיף ד׳ בבאר- שבע ליד תלמידי כיתה ט׳ צעירה ואופטימית במשרד הפינוק (החינוך) :) בחוויה האישית שלי אני פגשתי ואני עדיין פוגשת את כל סוגי התלמדים שרק אפשר להעלות על הדעת, אם זה בחטיבות, בתיכונים או בשבע שנים האחרונות במרכז שלי להוראה מותאמת אישית בהרצליה. הגיע הזמן לעשות בזה קצת סדר. איך תלמידים מצליחים? שאלת השאלות שאפשר לפרק לאינספור גורמים, אבל חייבים להתחיל ממשהו. אין ספק שהגורמים שמניעים תלמידים לפעולה או חוסר פעולה נחקרו…
Read More

חוק ניקוד ההברות-ניקוד הברות פתוחות

ראשי
FacebookTwitterCopy LinkShare דנו במאמר הקודם בהברות הסגורות, ועכשיו נדון בניקוד ההברה הפתוחה, כאשר היא איננה מוטעמת. או בקיצור-פל״ג איזה כיף להתחיל לנקד בעצמנו! זוכרים שלמדנו תנועות-אלו בעצם ההברות הפתוחות שלנו, גבול הגזרה. זוכרים שלמדנו עיצורים? אלו ההברות הסגורות שלנו. לא נשכח לסמן בג״ד כפ״ת כדי לבדוק דגש קל. לא נשכח לבדוק אם קיים דגש חזק תבניתי. כאשר ננקד מילה, תחילה נקבע האם היא שם, פועל או מילית, נחלק להברות ולאחר מכן נבחר באיזו תנועה ננקד לפי הכללים. כאשר נקבל מילה, נקבע את חלק הדיבר שלה, נספור מספר תנועות ונחלק להברות נוכל לקבוע , שבכל פעם שיש לנו הברה פתוחה (כזאת שמסתיימת בתנועה או באם קריאה, זוכרים?) לא מוטעמת היא תקבל תנועה גדולה. תמיד! *כללי ״התמיד״ הם הכי מרגיעים שיש ניקח את המילה אכלנו נחלק לבד להברות שלוש תנועות=שלוש הברות א-כל-נו קבענו שהטעם שלנו…
Read More

תורת ההגה-שווא מרחף

ראשי
FacebookTwitterCopy LinkShare שווא מרחף או בשמו הנוסף ״שווא בינוני״. למדנו במצגת הקודמת על שווא נע ועל שווא נח. במצגת הנוכחית נסכם בקצרה את שווא מרחף שיורחב בהמשך בפרק ניקוד אותיות השימוש, שם המספר ועוד. שווא מרחף הוא שווא שהוא הכלאה בין תכונות שווא נח לבין תכונות שווא נע. לעיתים נפגוש אותו גם בשם ״שווא בינוני״. מדוע חשוב להכיר את השווא המרחף? משום שהוא סוגר הברה כמו שווא נח, אך אחריו לא יבוא דגש קל באותיות בג״ד כפ״ת כמו שווא נע. אותיות השימוש כל״ב שמצטרפות למילים בניקוד של שווא נע יוצרות פעמים רבות שווא מרחף בתהליך לשוני. במילה בִּתְנוּעָה יש לנו שווא מרחף. ניקח את המילה המקורית תְּנוּעָה השווא שיש בה הוא נע (בראש מילה) ובמילה בִּתְנוּעָה אחרי תנועה קטנה באות שאיננה דגושה נח. אות השימוש בְּ מנוקדת בשווא נע בראש מילה ומצטרפת למילה תְּנוּעָה, במקור קיבלנו רצף של שוואים…
Read More

כללי הכתיב המלא-הצליל i (לשעבר-הכתיב חסר הניקוד)

ראשי
כללי הכתיב המלא-הצליל i (לשעבר-הכתיב חסר הניקוד) האות י׳ בעברית יוצרת בלבול גדול בשל העובדה שהיא לעיתים נמצאת בתנועה, כלומר מנוקדת בתנועות השונות ולכן נשמע אותה כמו במילה יָם ולעיתים היא משמשת כאם קריאה, כלומר מקבלת על עצמה את התנועה של האות שלפניה ונועדה לשמש עזר בקריאה אך לא עיצור בפני עצמה. ניתן לראות זאת במילה בָּנִים. בעברית האות י׳ מציינת את הצליל i . תחילה נבין כי המעבר בין מילה מנוקדת למילה לא מנוקדת הוא מעבר אשר כל תלמיד שרכש את הקריאה העברית עבר. העברית היא שפה שמית, לא ניתן ללמוד לקרוא ולכתוב בעברית מבלי להכיר תחילה את התנועות ואת הניקוד. הצליל i תחילה עלינו להכיר את התנועות שמייצגות את הצליל. שם התנועהסימן הניקודחיריק חסרםִחיריק מלאםִי מתי נוסיף י׳ הכלל היבש: כותבים יו”ד לציון תנועתi  בכל מקום שהיא חלק ממבנה המילה. בעברית פשוטה-כאשר היוד היא חלק מהשורש. מתי היוד היא חלק מהשורש?…
Read More

כללי הכתיב המלא-הצליל o- אם קריאה ו׳

ראשי
כללי הכתיב המלא אני מקבלת עשרות פניות ביום ששואלות האם יש להוסיף ו׳ או לא. מוגש כשירות לציבור מבית ״פשוט לשון״. האות ו׳ בעברית יוצרת בלבול גדול בשל העובדה שהיא לעיתים נמצאת בתנועה, כלומר מנוקדת בתנועות השונות ולכן נשמע אותה כמו במילה וֶרֶד ולעיתים היא משמשת כאם קריאה, כלומר מקבלת על עצמה את התנועה של האות שלפניה ונועדה לשמש עזר בקריאה אך לא עיצור בפני עצמה. ניתן לראות זאת במילה מוֹרָה. בעברית האות ו׳ מציינת את הצליל o  בתנועות השונות וגם את הצליל  u. תחילה נבין כי המעבר בין מילה מנוקדת למילה לא מנוקדת הוא מעבר אשר כל תלמיד שרכש את הקריאה העברית עבר. העברית היא שפה שמית, לא ניתן ללמוד לקרוא ולכתוב בעברית מבלי להכיר תחילה את התנועות ואת הניקוד. תחילה עלינו להכיר את התנועות שמייצגות את הצליל. ממה נובע הבלבול? הבלבול…
Read More

צלילים ונהנים

ראשי
הכירו את בתי המקסימה שעולהלא’ וגם איתה אני משחקת 🙂 רוצים לשחק גם? נגן וידאו 00:00 00:14 מוזמנים לרכוש את משחק מספרים וצליליםשלנו וללמוד בצורה חוויתיתאת הא-בואת התנועות :קמץ-פתח, שווא, חיריק, חולם ושורוק-קובוץ. הכול במשחק צבעוני ומושקעבעלות של 67 ש”ח. קישור ישיר לרכישהhttps://secure.cardcom.solutions/e/uQF/ פרטים נוספים בוואטסאפ052-6007307 מתנה מאיתנו!כרטיסיות מספרים 1-10סימני חשבון 
Read More

חוברת הכנה לא’+תרגול הניקוד

ראשי
FacebookTwitterCopy LinkShare לומדים אותיות? רוצים לראות שאתם מזהים צליל פותח+צליל סוגר? 14 דפי עבודה צבעוניים ומקסימים לזיהוי, לשליפה ולכתיבה של כלל אותיות הא-ב 114 מילים/אותיות להשלמה. למתקדמים ניתן גם לנקד את האות הפותחת בצליל המתאים בעלות של 30 ש”ח. קישור לתשלום
Read More

כרטיסיות משחק ותרגול א’-ב’ מנוקדות בקמץ פתח

ראשי
עולים לא’? מזהים כבר את כל האותיות? מעולה! זמן מצוין לחשוף את הילד לצליל A של קמץ פתח כרטיסיות א’-ב’ מנוקדות בקמץ פתח להדפסה על נייר צבעוני או לבן בעלות של 25 ש”ח מדפיסים מניילינים משחקים זכרון צליל פותח א-אבטיח ג-גמל ש-שעון
Read More