חוק ניקוד ההברות-סמג״ד

לימודי לשון עברית באקדמיה
איזה כיף להתחיל לנקד בעצמנו! זוכרים שלמדנו תנועות-אלו בעצם ההברות הפתוחות שלנו, גבול הגזרה. זוכרים שלמדנו עיצורים? אלו ההברות הסגורות שלנו. כאשר ננקד מילה, תחילה נקבע האם היא שם, פועל או מילית, נחלק להברות ולאחר מכן באיזו תנועה ננקד. סמג״ד כאשר נקבל מילה, נקבע את חלק הדיבר שלה, נספור מספר תנועות ונחלק להברות נוכל לקבוע , שבכל פעם שיש לנו הברה סגורה (כזאת שמסתיימת בעיצור, זוכרים?) מוטעמת היא תקבל תנועה גדולה. בדרך כלל יש כללי ברזל ויש כאלו שיש להם יוצאי דופן. ניישם את הכלל ניקח את המילה חורש (את האדמה) נחלק לבד להברות שתי תנועות=שתי הברות חו->רש קבענו שהטעם שלנו מלרע. ההברה השנייה שלנו היא סגורה ומוטעמת, ולכן היא תקבל תנועה גדולה בצליל e- את תנועת הצירה. חוֹ-רֵש אם נזכור מראש את כלל התנועות הגדולות (וגם המלאות) זה יקל עלינו מאוד…
Read More

חוק ניקוד ההברות-חוק ראשון

לימודי לשון עברית באקדמיה
עכשיו, כשסיימנו שוואים ודגשים, נוכל להתחיל לחלק להברות, לקבוע את הטעם ולנקד בעצמנו. איזה כיף להתחיל לנקד בעצמנו! הכללים בתחילה נלמדים ללא יוצאים מהכלל. זוכרים שלמדנו תנועות-אלו בעצם ההברות הפתוחות שלנו, גבול הגזרה. זוכרים שלמדנו עיצורים? אלו ההברות הסגורות שלנו. כאשר ננקד מילה, תחילה נקבע האם היא שם, פועל או מילית, נחלק להברות ולאחר מכן איזו תנועה ננקד. סל״ק כאשר נקבל מילה, נקבע את חלק הדיבר שלה, נספור מספר תנועות ונחלק להברות נוכל לקבוע תמיד, שבכל פעם שיש לנו הברה סגורה (כזאת שמסתיימת בעיצור, זוכרים?) לא מוטעמת היא תקבל תנועה קטנה. תמיד בואו ניישם ביחד ניקח את המילה הצלחה, נחלק לבד להברות שלוש תנועות=שלוש הברות הצ-ל->חה קבענו שהטעם שלנו מלרע. ההברה הראשונה שלנו היא סגורה, לא מוטעמת ולכן היא תקבל תנועה קטנה בצליל a- זוהי, כמובן, תנועת הפתח. נבדוק עוד…
Read More

שווא נח בחלוקה להברות

לימודי לשון עברית באקדמיה
פעמים רבות אנחנו יודעים לזהות את השווא, אבל לא יודעים לחלק אותו בחלוקה להברות. נזכור את הכלל- שווא נח נצמד לתנועה שלפניו וסוגר הברה. מִגְ/דָּל- הברה ראשונה מסתיימת בשווא נח שסוגר אותה. לא זוכרים את כללי הזיהוי? הנה הם שוב. מהו שווא? שווא הוא סימן ניקוד שאיננו מציין תנועה. בעברית קיימים שלושה שוואים: .1שווא נע- שווא שמקורו בתנועה ונחשב לחצי תנועה. הוא נראה כך-םְ פעם, בשלב כלשהו של המילה הוא היה תנועה כלשהי- קמץ, צירה וכו׳. שווא נח- מקורו באפס תנועה, כלומר אין תנועה בכלל. הוא נראה כך-םְ שווא מרחף או שווא בינוני – הוא הכלאה של שני סוגי השוואים, נדון בו בהמשך. הוא נראה כך-םְ מה הקושי? שלושת השוואים נראים בדיוק אותו הדבר ולכן עלינו להכיר את הכללים כדי שנוכל לזהות אותם. כדי לזהות את השוואים בפעלים ובשמות עלינו…
Read More

חלוקה להברות-הברה שנפתחה

לימודי לשון עברית באקדמיה
דיברנו בפעם הקודמת על חטפים, שוואים ודגשים. ֿהיום נעסוק בהברה שנחטפה. החלק הזה במצגת שייך לסטודנטים שכבר למדו הברה שנפתחה, מי שטרם למד, אני ממליצה לדלג קדימה. הנושא יורחב בהמשך. כתבנו בשקופית הקודמת שלעיתים הגרוניות יקבלו חטף גם במקום שווא נח, קבלת החטף הופכת אותם לשווא נע לכל דבר שמצטרף לתנועה שאחרי. יַחְלִיט שתי תנועות יחולקו לשתי הברות. יַחְ/לִיט השווא נח סוגר הברה. מה נעשה ב יַאֲמִין השווא הנח הוחלף בחטף פתח? כיצד נחלק? יַ/אֲמִין נצרף את החטף פתח לתנועה שאחריו. נסמן את ההברה שלפני כהברה שנפתחה ודינה כהברה סגורה.
Read More

חלוקה להברות-שוואים ודגשים

לימודי לשון עברית באקדמיה
FacebookTwitterCopy LinkShare ממש כמו בחלוקת רכוש גם העברית מחלקת את השוואים והדגשים בין ההברות. במצגת הנוכחית נבחן מה נעשה בעת החלוקה עם: .1שוואים .2דגשים חטפים שווא נח סוגר הברה ונשאר עם התנועה שלפניו. מַרְגִּישׁ-שווא נח אחרי תנועה קטנה באות לא דגושה. ועכשיו נבצע חלוקה שתי תנועות=שתי הברות שווא נח סוגר הברה (מקורו באפס תנועה). מַרְ/גִּישׁ- שתי הברות סגורות שמסתיימות בעיצור. מקורו בתנועה ולכן מצטרף אל התנועה שאחריו. מְדִינָה שתי תנועות=שתי הברות הכלל-שווא נע מצטרף לתנועה שאחריו. מְדִי/נָה שתי הברות פתוחות שמסתיימות בתנועה השפעת הדגשים דגש קל לדגש קל המופיע באותיות בג״ד כפ״ת בראש מילה ואחרי שווא נח אין השפעה על החלוקה להברות. תִּתְבַּלְבְּלִי (בחרתי מילה לא מהעולם הזה). נזהה את שלושת הדגשים הקלים (באותיות הנודגשות) נזהה שני שוואים נחים ואחד נע ונחלק לפי מספר התנועות-3 תִּתְ/בַּלְ/בְּלִי תבנית 1                תבנית 1                 תבנית…
Read More

סוגי הברות וחלוקה להברות-תורת הניקוד

לימודי לשון עברית באקדמיה
מהי הברה? הברה – יחידת הגייה בת תנועה אחת ועיצור אחד או יותר. ככלל ההברות בעברית פותחות בעיצור, ומספר ההברות במילה שווה למספר התנועות (מתוך האקדמיה ללשון העברית, עיקרי תורת הניקוד). ממה מורכבת הברה? איך נוכל לזהות הברה? מהי תכיל? שלוש תבניות עיקריות של הברות תבנית ראשונה עיצור+תנועה סך הכול הגיוני, תנועה יכולה להופיע רק על עיצור או אחריו. לֹא– ל׳ עיצור+חולם חסר תנועה פָּ-(שׁוּט)- פ״א עיצור+קמץ גדול תנועה סוגי הברות הברה שמסתיימת בתנועה היא הברה פתוחה, כלומר כאשר ניתקל בתבנית מספר 1 נוכל לקבוע שההברה שלנו היא הברה פתוחה. לֹא– תנועה אחת=הברה אחת=הברה פתוחה שמסתיימת בתנועה. נחדד-הברה פתוחה היא הברה שמסתיימת כאשר ההגה האחרון הוא התנועה ולכן גם אם יש בה אם קריאה וגם אם לא היא פתוחה. תבנית 1=סוג הברה- הברה פתוחה כאשר ניתקל בתבנית הראשונה נוכל לקבוע את סוג…
Read More

קביעת שוואים-כללי אליהו בחור

לימודי לשון עברית באקדמיה
FacebookTwitterCopy LinkShare כללי אליהו בחור לקביעת שווא נע* *במילים מנוקדות כללי אליהו בחור דנו במצגת הקודמת בכללי היסוד לזיהוי שווא נע. כעת נוסיף את כללי אליהו בחור שמטים את הכף בהכרעה איזה סוג שווא לפנינו. אם קיימת סתירה בין הכללים שהזכרנו לבין כללי בחור כללי בחור הם הקובעים. נסדר אותם לפי סדר הא-ב׳ ונסביר אחד אחד. לאחר כל כלל נציג את מסקנות הוועדה שהקמנו בעקבות כללי אליהו בחור. מתחילים… אלף! שווא ראשון במילה בראש מילה תמיד שווא נע. אין צורך לבדוק צורת מקור של שווא בראש מילה. בְּרָכָה פְּרָטִי יְלָדִים מסקנה שווא בסוף מילה הוא נח. רצף שוואים בסוף מילה שניהם נחים. כללים אלו הפוכים לכלל הראשון של אליהו בחור. מָלַךְ אָמַרְתְּ ב׳ השני מבין שני שוואים באמצע מילה הוא שווא נע. מַשְׁדְּרִים יִכְתְּבוּ יֻכְנְסוּ מסקנה הראשון מבין שני שוואים באמצע…
Read More

שווא נח-כללים לזיהוי שווא נח

לימודי לשון עברית באקדמיה
FacebookTwitterCopy LinkShare מהו שווא? שווא הוא סימן ניקוד שאיננו מציין תנועה. בעברית קיימים שלושה שוואים: .1שווא נע- שווא שמקורו בתנועה ונחשב לחצי תנועה. הוא נראה כך-םְ פעם, בשלב כלשהו של המילה הוא היה תנועה כלשהי- קמץ, צירה וכו׳. שווא נח- מקורו באפס תנועה, כלומר אין תנועה בכלל. הוא נראה כך-םְ שווא מרחף או שווא בינוני – הוא הכלאה של שני סוגי השוואים, נדון בו בהמשך. הוא נראה כך-םְ מה הקושי? שלושת השוואים נראים בדיוק אותו הדבר ולכן עלינו להכיר את הכללים כדי שנוכל לזהות אותם. כדי לזהות את השוואים בפעלים ובשמות עלינו לחפש את צורת המקור. בשם- צורת במקור היא צורת היחיד בזכר ניקח את המילה מִגְדָּלִים נעביר ליחיד נפרד כדי לזהות את סוג השווא-מִגְדָּל. בפועל- נעביר לצורת נסתר יחיד באותו הזמן. את השוואים בפועל יִלְבְּשׁוּ  נקבע לפי הצורה ביחיד נסתר באותו…
Read More

תורת ההגה-שוואים-שווא נע-כללים לזיהוי שווא נע

לימודי לשון עברית באקדמיה
FacebookTwitterCopy LinkShare מהו שווא? שווא הוא סימן ניקוד שאיננו מציין תנועה. בעברית קיימים שלושה שוואים: .1שווא נע- שווא שמקורו בתנועה ונחשב לחצי תנועה. הוא נראה כך-םְ פעם, בשלב כלשהו של המילה הוא היה תנועה כלשהי- קמץ, צירה וכו׳. שווא נח- מקורו באפס תנועה, כלומר אין תנועה בכלל. הוא נראה כך-םְ שווא מרחף או שווא בינוני – הוא הכלאה של שני סוגי השוואים, נדון בו בהמשך. הוא נראה כך-םְ מה הקושי? שלושת השוואים נראים בדיוק אותו הדבר ולכן עלינו להכיר את הכללים כדי שנוכל לזהות אותם. כדי לזהות את השוואים בפעלים ובשמות עלינו לחפש את צורת המקור. בשם- צורת במקור היא צורת היחיד בזכר את המילה מִגְדָּלִים נעביר ליחיד נפרד כדי לזהות את סוג השווא-מִגְדָּל. בפועל- נעביר לצורת נסתר יחיד באותו הזמן. את השוואים בפועל יִלְבְּשׁוּ  נקבע לפי הצורה ביחיד נסתר באותו הזמן- יִלְבַּשׁ.…
Read More

תורת הניקוד-חוק החיטוף-חיטוף הקמץ

לימודי לשון עברית באקדמיה
FacebookTwitterCopy LinkShare תורת הניקוד-חוק החיטוף שם מפוצץ למערכת היחסים של התנועות עם הקרבה שלהן לטעם. נתחיל, כרגיל, עם הכללים היבשים ונבין מהחיים האמיתיים. תחילה נעסוק בקמץ הגדול, לצורך הנוחות נקרא לו קמץ לאורך המצגת. הכלל- הקמץ הגדול מתקיים בהברה מוטעמת או צמוד אליה. כשהטעם מתרחק מהקמץ, נחטף הקמץ הגדול והופך לשווא נע*. תכף מתחילים להבין. *קיימים חריגים לחוק חיטוף הקמץ הגדול. תחת אור הזרקורים התנועה של קמץ גדול אוהבת להיות מתחת לאור הזרקורים, כלומר בהבהרה מוטעמת. היא אוהבת להיות השחקנית הראשית ולשמור על מקומה כתנועה גדולה בהברה מוטעמת . לפעמים היא מסתפקת גם ליד, כלומר להיות ליד אור הזרקורים, סמוך להבהרה המוטעמת. האם הקמץ מוכן לוותר על ה״שואו״ שלו? מה פתאום! תחת אור הזרקורים כאשר הזרקור מתרחק ממנו הוא פשוט שובר את הכלים ולא מוכן לקחת חלק בהצגה יותר. אם…
Read More