קטגוריה: מבוא לתחביר

כל השאלות והתשובות על המשפט הפשוט כבר מחכות לכם באתר לחצו כאן ותתחילו להצליח. אני אוהבת ללמד קצת שונה. כשאני מתחילה את המשפט הפשוט, אני מודיעה שהוא יכול להיות פשוטאם נתחיל בסדר מסויים. אני מכינה עם התלמידים דף נוסחאות מקוצר לתפקידים תחביריים וסדר פעולות תחביר כדי שיהיה ברור. בשלב הראשון אני מסמנת בעיגול או עם מדגש את הפועל. אח”כ אני פשוט שואלת מי אשם ? כן כן, כמו שאמא שואלת מי לא תלה כביסה, מי לא סידר את החדר. מחפשת אשמים. בשיטה הרגילה שואלים מי/ מה מבצע את הפעולה. אני מזכירה את זה גם, אבל משום מה, זה לא מונע מהתלמידים לעשות שטויות. אז בוא נראה דוגמה : את הספרים הניחה המורה על השולחן . שלב ראשון- זיהוי פועל – הניחה אתמול – אפשר להצמיד זמן= נשוא מי אשמה ?…

מהי סמיכות? צירוף סמיכות  נוצר מצירוף שני שמות עצם (על פי רוב) היוצרים יחידת משמעות אחת. משם העצם בגדים (פריט לבוש בפני עצמו) ומשם העצם חורף (עונה בשנה) ניתן ליצור משמעות אחת. נהפוך אותם לצירוף סמיכות- בגדי חורף. ממה בנויה סמיכות? סמיכות בנויה משתי מילים המילה הראשונה נשענת על המילה השנייה ולכן נקראת- נסמך (נמצא ליד) המילה השנייה נקראת סומך. אנחנו זוכרים את זה לפי נ”ס. לדוגמה מבחני הקיץ נערכים בסוף אוגוסט. נלך לפי נ”ס המילה מבחנים היא נסמך (נשענת) על המילה הקיץ סומך. שינויים בסמיכות (1בסמיכות מ’ הרבים נשמטת ימים+קיץ=ימי הקיץ תלמידים+כיתה=תלמידי הכיתה 2) האות ה”א שמציינת סיומת נקבה הופכת לת’ בסמיכות מדינה +ישראל=מדינת ישראל תלמידה +כיתה=תלמידת כיתה ריבוי הסמיכות כדי ליידע צירוף סמיכות נהפוך את הנסמך (המילה הראשונה) מיחיד לרבים. יחיד בית ספר ברבים בתי ספר יחיד תלמיד הכיתה ברבים תלמידי הכיתה יידוע הסמיכות בצירוף סמיכות ניתן ליידע את…

קראתם? הייתם בטוחים שאתם יודעים, ולא כ”כ הלך בבחינה… מה עושים ? זוכרים שם עצם הוא כמו אשת עסקים, הולכת לה לבד, עצמאית, לא תלויה באסף אחד. מרבית קבוצת השם היא ש”ע, אפשר להצמיד לו ה-X שלי מפתח- המפתח שלי שם תואר כמו ילד קטן, תמיד נמצא ליד מבוגר (שם עצם) הילד הקטן, הכוס הכחולה שם פעולה כמו ביקור של מס הכנסה, רוצה לראות תוצר הליכה מה הפעולה הסופית שנעשתה שורה תחתונה בדו”ח הלך, הלך והלך= הליכה פועל תמיד ממהר, יש לו לאן ללכת אתמול היום ומחר. יש לו זמן . שם פועל לללללל ללכת, לשבת, לקרוא שר במקהלה עכשיו אתם מוכנים ? זה הזמן לצאת לדרך ולתרגל אוניילן http://www.plashon.com

סמיכות כל השאלות וכל התשובות כבר מחכות לכם באתר! לחצו כאן ונתראה עוד מעט כבר באתר. מהי סמיכות צירוף סמיכות  נוצר מצירוף שני שמות עצם (על פי רוב) היוצרים יחידת משמעות אחת. מהשם בגדים ומהשם חורף ניתן ליצור משמעות אחת- על ידי הפיכתם לצירוף סמיכות- בגדי חורף . מס’ שינויים שמתרחשים באות ה”א ומ’ בסמיכות : 1) בסמיכות מ’ הרבים נשמטת : ימים+קיץ= ימי הקיץ . תלמידים+כיתה = תלמידי הכיתה 2) האות ה’ שמציינת סיומת נקבה הופכת לת’ בסמיכות : מדינה +ישראל= מדינת ישראל . תלמידה +כיתה = תלמידת כיתה ריבוי הסמיכות כאשר אנו רוצים להפוך את הסמיכות לצורת ריבוי אנו הופכים את הנסמך (המילה הראשונה) מיחיד לרבים.לדוגמה :בית ספר וברבים- בתי ספרתלמיד הכיתה וברבים – תלמידי הכיתהקיימים צירופי סמיכות שגם הנסמך וגם הסונך כבר מופיעים בצורת הריבוי – בתי קברות וכו,אלו מקרים ספציפיים .…

FacebookTwitterCopy LinkShare שימושי הבינוני בינוני- מילה נרדפת בעברית לזמן הווה . פועל בזמן הווה יכול לתפקד בשלושה חלקי דיבר שונים- ש”ע, ש”ת ופועל בהווה . משום כך הוא נבחר לתשאול לבחינה . הבחינה בודקת יישום של חומר. מפורסם-זהו פועל בבינוני, כלומר פועל בהווה . איך ניתן לזהות את תפקיד חלק הדיבר? המיקוד מפורסם לקראת הבחינה. משום שניתן להטות את המילה בזמנים שונים תוך כדי שמירה על משפט הגיוני , תפקיד חלק הדיבר הוא פועל. לדוגמה – אם נכתוב את השפט עם הפועל בזמן עבר המשמעות של המשפט תשאר הגיונית המיקוד יפורסם מחר. הזמר המפורסם יופיע בפארק הירקון . נלווה לש”ע ומתאר אותו (איזה זמר), ולכן תפקיד חלק הדיבר הוא שם תואר. לא ניתן להטות את המילה בעבר ולכן היא איננה פועל, זאת ועוד היא מיודעת (ה”א הידיעה ועל כן איננה יכולה להיות פועל). המפורסם ישתתף בערב התרמה…

FacebookTwitterCopy LinkShare רוצים גם אתם להבדיל בין סוגי משפטים? זה הזמן ללמוד מיליות בעזרת האתר שלנו לחצו כאן ותתחילו לתרגל מיליות לבחינת הבגרות בלשון. מיליות הגדרה -מילית (=מילה קטנה) אשר תפקידה לחבר או לקשר בין מילים, משפטים,פסקות וטקסטים. מיליות יחס מקשרות בין מילה למילה בתוך המשפט עצמו . דוגמאות : דני הגיע אל בית הספר. סימן זיהוי- ניתנות להטיה בגופים שונים (עם כינוי שייכות חבור או נפרד) . אכלתי את התפוח . אכלתי אותו . ישבתי על הכיסא ישבתי עליו . דוגמאות למילות יחס- את, על, עם, מעל, מתחת, בין וכו’ אותיות בכל”מ- ב, בי, ל, לי, מילות הקישור מחברות בין משפטים או פסקות ותפקידן לקבוע בתחביר את סוג המשפט או/ו את הקשר הלוגי שקיים במשפט עצמו. בפרק ההבנה מילות הקישור קובעות את הקשר הלוגי (הקשר ההגיוני) שקיים בין פסקות או בין משפטים. מילות הקישור מתחלקות…

קבוצה שנייה- פועל הגדרה : כלל המילים בעברית שיש להן זמן נתון –עבר-הווה-ציווי- עתיד פועל שורש בעברית אשר הוצב בבניין מסוים וקיבל משמעות של פעולה/ התרחשות פעולה. לדוגמה – השורש כ-ת-ב שנציב בבניין קל בעבר ייתן לנו את הפעולה – כתב . לכל פועל יש שורש, בניין (תבנית להצבת שורשים), זמן (מתי נעשתה הפעולה) וגוף (מי מבצע את הפעולה). שם פועל שם הפועל שנעשה .ל+פועל = שם פועל . לשם פועל אין זמן או גוף וזאת במטרה ליצור פניה לכולם באופן תמידי . לדוגמה – אסור לעשן- לכולם אסור לעשן ותמיד אסור לעשן . כאשר נרצה ליצור שם פועל ניתן להשתמש בתבנית- אני רוצה ל__________ . לדוגמה: אני רוצה (כ-ת-ב) __________. אני רוצה לכתוב. תואר הפועל נלווה לפועל , מתאר אותו ומוסר עליו מידע כגון: זמן הפעולה, אופן הפעולה ומקום הפעולה. דוגמאות : 1) שוחחתי איתו ארוכות בטלפון…

יסודות התחביר את כלל המילים בעברית ניתן לחלק לשלוש קבוצות ולכל קבוצה מכנה משותף : 1)שם 2) פועל 3)מיליות השם נתחיל עם קבוצת השם הגדרה : כלל המילים בעברית שניתן להוסיף להן ה”א הידיעה שם עצם כל מה שקיים בעולם וניתן ליידע או לשייך. לדוגמה : המילה בית ניתנת ליידוע – הבית ולשיוך הבית שלי . נוסחה – ה+שלי= שם עצם ( הבית שלי, האוטו שלי, החבר שלי). שמות נוספים : 1) כינוי גוף (אני, אתה וכו’). 2)ש”ע פרטי( לא ניתן ליידע)- דני, ירדן,תל –אביב . שם תואר- נלווה לשם העצם (“נודניק”), מתאר אותו ומוסר עליו מידע. שם תואר לעולם יבוא בסמיכות (ליד) שם עצם והוא לא יופיע לבדו (“ביישן”). לדוגמה : הילד הקטן, התלמיד החכם, השולחנות הנקיים. נוסחה : השאלה איזה ? איזו ? או אילו היא שם תואר . איזה ילד ?…