תורת ההגה-שווא מרחף

FacebookTwitterCopy LinkShare

שווא מרחף

או בשמו הנוסף ״שווא בינוני״.

למדנו במצגת הקודמת על שווא נע ועל שווא נח.

במצגת הנוכחית נסכם בקצרה את שווא מרחף שיורחב

בהמשך בפרק ניקוד אותיות השימוש, שם המספר ועוד.

שווא מרחף הוא שווא שהוא הכלאה בין תכונות שווא נח

לבין תכונות שווא נע.

לעיתים נפגוש אותו גם בשם ״שווא בינוני״.

מדוע חשוב להכיר את השווא המרחף?

משום שהוא סוגר הברה כמו שווא נח, אך אחריו לא

יבוא דגש קל באותיות בג״ד כפ״ת כמו שווא נע.

אותיות השימוש כל״ב שמצטרפות למילים בניקוד של שווא נע

יוצרות פעמים רבות שווא מרחף בתהליך לשוני.

במילה בִּתְנוּעָה יש לנו שווא מרחף.

ניקח את המילה המקורית תְּנוּעָה

השווא שיש בה הוא נע (בראש מילה)

ובמילה בִּתְנוּעָה אחרי תנועה קטנה

באות שאיננה דגושה נח.

אות השימוש בְּ מנוקדת בשווא נע בראש מילה

ומצטרפת למילה תְּנוּעָה, במקור קיבלנו רצף של

שוואים נעים (צרור שוואים נעים).

*בְּתְּנוּעָה

בעברית אין רצף של שני שוואים נעים, ובמטרה להפריד

ביניהם בתהליך שנקרא ביקוע צרור שוואים נעים, הראשון

הופך לתנועה קטנה והשני הופך לשווא מרחף.

אני נוטה לכנות את השווא ״הסימן שבוכה״ משום שגנבו

לו את התנועה (שווא איננו תנועה), ומשום שגם בחיים

אחת בוכה ואחת מנחמת, אזי גם בשפה לא יהיו שתיים

בוכות ברצף.

הבכי גרם לעברית להפוך את השווא הראשון לתנועה

ובכך הוא הפסיק לבכות.

דרך אחרת לזכור-נענע יש רק בגינה.

השווא המרחף מופיע גם בפועל

וגם בשמות כאשר הטעם מתרחק

ותנועות נחטפות לשווא נע.

נדון בכך בהמשך.

במצגת זו הכרנו את המושג שווא מרחף

והתוודענו לקיומו ולתכונותיו.