חוק ניקוד ההברות-סמג״ד

איזה כיף להתחיל לנקד בעצמנו!

זוכרים שלמדנו תנועות-אלו בעצם ההברות הפתוחות שלנו,

גבול הגזרה.

זוכרים שלמדנו עיצורים?

אלו ההברות הסגורות שלנו.

כאשר ננקד מילה, תחילה נקבע האם היא שם, פועל או מילית,

נחלק להברות ולאחר מכן באיזו תנועה ננקד.

סמג״ד

כאשר נקבל מילה, נקבע את חלק הדיבר שלה, נספור מספר

תנועות ונחלק להברות נוכל לקבוע , שבכל פעם שיש לנו

הברה סגורה (כזאת שמסתיימת בעיצור, זוכרים?) מוטעמת

היא תקבל תנועה גדולה.

בדרך כלל

יש כללי ברזל ויש כאלו שיש להם יוצאי דופן.

ניישם את הכלל

ניקח את המילה חורש (את האדמה)

נחלק לבד להברות

שתי תנועות=שתי הברות

חו->רש

קבענו שהטעם שלנו מלרע.

ההברה השנייה שלנו היא סגורה ומוטעמת, ולכן היא תקבל

תנועה גדולה בצליל e- את תנועת הצירה.

חוֹ-רֵש

אם נזכור מראש את כלל התנועות הגדולות (וגם המלאות)

זה יקל עלינו מאוד את הניקוד!

ניקח את המילה תיק,

נחלק לבד להברות

 

תנועה אחת=הברה אחת

תיק>

קבענו שהטעם שלנו מלרע, משום שמילים חד הברתיות ההטעמה

שלהן היא מלרעית.

ההברה הראשונה שלנו היא סגורה, מוטעמת ולכן היא תקבל

תנועה גדולה בצליל i- זוהי, כמובן, תנועת החיריק המלא.

תִּיק

לא שכחנו את הדגש קל!

ננסה עוד מילה וניישם את שני הכללים!

עכבר

נקבע מספר הברות לפי מספר התנועות

עכ-בר

שתי תנועות=שתי הברות

הברה ראשונה-סל״ק-סגורה, לא מוטעמת, תקבל תנועה קטנה.

הברה שנייה-סגורה, מוטעמת תקבל תנועה גדולה.

עַכְבָּר

לא נשכח דגש קל (שאותו אנחנו גם שומעים) באות ב׳.

 

מאת: נאוה מילר

מורה ללשון ולהוראה מתקנת. מורה ומנהלת במרכז ללימודי שפה, עברית ולשון"פשוט לשון" בהרצליה. לימדתי קרוב ל-20 שנה במשרד החינוך בעיקר בכיתות מב״ר ואתגר. יזמית טכנולוגית חינוכית ומחברת האתר ללימודי לשון למגוון רחב של אוכלוסיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *